אגרות חוב

אג"ח (אגרת חוב)

אג"ח היא למעשה הלוואה שגורם עסקי או שהמדינה לוקחים מהציבור הרחב ומחברות אחרות. הלוואה כזו מהווה חלופה למקורות מימון אחרים שהפירמה עשויה להיעזר בהם – הלוואה מבנק או מגורם פיננסי, הנפקת מניות או גיוס הון מבעלי המניות הקיימים.

כיצד מרוויחים מהשקעה באג"ח?

כאמור, כאשר משקיע רוכש אג"ח ישירות מהמנפיק הוא למעשה מלווה לו כסף, בתמורה לתנאים המפורסמים בתשקיף, וכוללים בדרך כלל, כמו כל הלוואה, תשלומים על חשבון הקרן, ריבית, והצמדה. אם המשקיע יחזיק את אגרת החוב עד למועד הפקיעה, ובהנחה שהגוף המנפיק יעמוד בהתחייבויות שלקח על עצמו, יקבל המשקיע את כל תשלומי הריבית והחזר הקרן. ככל שהסיכוי שהגורם העסקי שמנפיק את האג"ח לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו גדול יותר, כך הוא יידרש להבטיח ריבית גבוהה יותר כדי שהמשקיעים יהיו מוכנים לרכוש את אגרת החוב שלו. מסיבה זו, הריבית שמשלמת אג"ח של מדינה נמוכה, בדרך כלל, מהאג"ח של פירמות עסקיות, והריבית שנדרשות לשלם חברות מונופוליסטיות או מאוד איתנות (חברת חשמל, בזק, סלקום וכדומה) תהיה נמוכה מהריבית שיידרשו לשלם חברות קטנות ובעלות פרופיל סיכון גבוה יותר.

רווחים ספקולטיביים בהשקעה באג"ח

כאשר חברה שהנפיקה אגרות חוב נקלעת לקשיים, המשקיעים שרכשו את אגרות החוב האלה חוששים לאובדן כספם, והם מנסים למכור את אגרות החוב, אפילו במחירי הפסד. ככל שמחיר של אגרת חוב יורד, כך הריבית המגולמת בה – בהנחה שהמנפיק יעמוד בהתחייבויותיו – גדלה. משקיעים ספקולטיביים ישמחו לרכוש אגרות חוב כאלה, אם הם מאמינים שהחברה תצליח בסופו של דבר להתאושש ולעמוד בהתחייבויות שלקחה על עצמה.

צורה נוספת להרוויח באופן ספקולטיבי מהשקעה באגרות חוב היא רכישתן כאשר המשקיע מצפה שהריבית במשק תרד. במצב כזה אגרות החוב מתייקרות (ולכן מגלמות תשואה נמוכה יותר המותאמת לריבית הנמוכה יותר במשק). לאחר שמחיר אגרות החוב עלה כדי לשקף את הריבית העדכנית המשקיע הספקולנט מוכר אותן וכך "נועל" רווח גבוה יותר מהתשואה שהובטחה באגרת החוב.

במאמר הבא נכיר מספר סוגים אגרות חוב ומידת התאמתן לצרכים השונים של משקיעים.